בעיות במיחזור צמיגים בישראל

בעולם כבר יודעים, זה זמן רב, כי מיחזור צמיגים הוא דבר הכרחי, שכן צמיגים משומשים, הנזרקים לאדמה נוטים לזהם בפסולתם גם את האדמה וגם את המים באמצעות חילחול אל מי השתייה. דבר נוסף, צמיגים משומשים, כשהם מובערים, הם מפיצים רעלים באוויר ומזהמים אותו בצורה חמורה ביותר.

אי לכך, בארה”ב, ביפן ובחלק ממדינות אירופה, הוכנסו תקנות חדשות לגבי מיחזור צמיגים כשלמעשה, אחריות סילוק הצמיגים המשומשים והפנייתם למיחזור, חלה על יצרני הצמיגים וייבואניהם.

היתרונות במיחזור צמיגים

מיחזור צמיגים משומשים יכול רק להועיל ולא רק מבחינת איכות הסביבה אלא גם מבחינת חומרי הגלם המופקים מחומר הצמיגים הנגרס ונדחס, כמו: משטחי פעילות מרופדים בגני שעשועים, תוצרי גומי לתעשיית הבניה,בידוד ועוד.

כמו כן, מבחינת תמורה אנרגטית, טון אחד של צמיגים מסוגל לספק אנרגיה כמו 700 ליטר דלק, עובדה זו יכולה לצמצם את השימוש בדלק בעבור תעשיות מסויימות, להוריד את רמת זיהום האוויר גם מבחינה זו ולהשפיע, בעקיפין על מחירי הדלק, בשל תוצרת הצמיגים הממוחזרת.

בישראל, מיליוני צמיגים משומשים הופכים לפסולת רעילה בכל שנה וחלקם אף עדיין מועלה באש.

מיחזור צמיגים – המצב בישראל

כתוצאה מהיתרונות שבמיחזור לעומת החסרונות והנזק לסביבה מאי מיחזור צמיגים  חוקק המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2007 חוק מיחזור צמיגים, המורה על איסוף הצמיגים בידי יצרני וייבואני הצמיגים והעברתם למפעלים אשר הוקמו במיוחד לצורך מיחזורם של אותם הצמיגים. החוק נחקק במטרה להוריד את זיהום האוויר הנגרם כתוצאה משריפת צמיגים, או/ו הטמנתם במקומות המורשים לכך, לרוב באתרי פסולת.

הרעיון טוב, המטרה ברורה והכרחית אך היישום, כצפוי, לוקה בחסר. בפועל, קיימים רק שני מפעלים בארץ, למחזור צמיגים: האחד באיזור וואדי ערא, בשם “טיירק“, והשני באשקלון, בשם “אקו צמיג”, אליהם אכן הוזרמה כמות די גדולה של צמיגים למיחזור, אך עם זאת, צמיגם נוספים עדיין נטמנים באיזורים המיועדים לכך, אשר קורסים תחת העומס, במקום להעבירם למיחזור, שהוא תהליך זול יותר ומועיל יותר לסביבה, שכן גם הטמנת צמיגים משומשים, במקומות מורשים לכך, אינם פותרים את בעיית זיהום מים וקרקע בידי החומר המשומש.

בעייה נוספת ביישום חוק זה היא שגם אם מפעלי מיחזור אלו אכן מבצעים עבודתם נאמנה, הרי שקונים לתוצרת הזו בארץ כמעט ואין. בשל ההבדל במחיר בין תוצרת מקומית לבין תוצרת מיובאת, מפעלים הזקוקים לתוצרת המופקת מצמיגים משומשים, מעדיפים לייבאה במחירים זולים יותר, בעיקר ממדינות אירופאיות, כמו יוון לדוגמא, אשר בהן קיים משבר כלכלי, המכריע את כף המחיר כלפי מטה. במקביל, ייצוא חומר הגלם הממוחזר לארצות זרות, לצורך הפקת דלק משריפתם, אינו מניב רווחים גם כן משום שייצוא מתבצע למדינות עולם שלישי, בכמויות יחסית קטנות.

נוצר מצב שבו, לצד הכוונה וההכרח, המציאות שוב טופחת על פנינו וולא כל התערבות נוספת של המשרד להגנת הסביבה ואפילו של משרד התעשייה והמסחר, ייבוא הגומי הדחוס מאותן ארצות זרות, יכריע את גורלם של מפעלי מיחזור הצמיגים וייקשה ביותר על ביצוע החוק הלכה למעשה.

יש לציין, כי המשרד להגנת הסביבה, אכן מחפש פתרון נוסף או/ו חלופי לבעייה זו ובודק כיוונים כמו: חיוב המפעלים לשימוש בחמישית מחומרי הגלם שלהם, כממוחזרים. כמו כן, נבדק הכיוון של הוספת חומר הצמיגים הדחוס חתערובות לבניית אספלט בכבישים, פתרון זה נבחן, לסחרוגין מול החברה הלאומית לדרכים, לצורך אימות של יכולת שימוש שכזו ויישומה.

בכל מקרה ובכל פתרון יצירתי שיצוץ, לא רצוי שמפעלי מיחזור צמיגים, אשר הוקם לצורך יישום חוק זה, יימצאו עצמם מחוסרי עבודה, דבר אשר ייאלץ אותם לסגור את שערי המפעל. נקווה רק שלא יבעירו צמיגים לצורך מחאה על סגירת מפעלם.

מאמרים נוספים בקטגוריה זו

[catlist categorypage=yes numberposts=-1]

תגובה אחת בנושא “בעיות במיחזור צמיגים בישראל

  1. אנו ממליצים על הפקת אנרגיה מצמיגים ישנים
    התהליך הוא ידידותי לסביבה, פותר את בעיית קבורת הצמיגים ומייצר גז ודלק ליצור חשמל באותו זמן.
    התהליך פועל ברוב המקומות בעולם, אנו ממליצים להסיר חסמים בנושא

סגור לתגובות.